להחזיר את המגע הביתה
מתוך מגזין הורים וילדים, גיליון 247, אוגוסט 2008
סדנה יוצאת דופן מזכירה למבוגרים עד כמה המגע חיוני לחייהם
לקריאת הכתבה, ניתן ללחוץ על התמונה או להמשיך לגלול
כל כך הרבה אנחנו עוסקים בחשיבות הרבה של מגע בתינוקות ובילדים אבל כמעט שאיננו פוצים פה על החשיבות שלו בשבילנו, המבוגרים. למגע חשיבות עצומה לגוף ולנפש.
הוא מחזק את הביטחון העצמי, מרפא, מוריד רמות הלחץ והמתח היומיומי. ואכן, הצורך במגע הוא ראשוני – צורך שמגיע איתנו ברגע הלידה. תינוק שאך נולד מגיע עם ציפייה ברורה למגע. הוא בוכה, שמים עליו יד והוא נרגע. המגע מאפשר לו להרגיש בטוח ומוגן. אבל עם הזמן, ככל שהוא יגדל, תכיפות המגע תרד. בשלב מסוים, בדרך כלל בגיל ההתבגרות, אנחנו נתפסים כבוגרים, וכשההורמונים מתעוררים, אנחנו מתחילים להתבלבל בין מגע טהור למגע מיני.
הצורך במגע לא נעלם אף פעם, אבל הוא זז הצידה, מודחק, ועם הזמן אנחנו אפילו לא זוכרים שהוא קיים. בהעדר המגע, אנחנו מפתחים תחושות של תסכול חסכים וכעס. ולא פלא שרבים מאיתנו מסתובבים בתחושה של בדידות ובהרגשה שאין לנו על מי לסמוך.
אז יצאתי לגעת ולקבל קצת מגע בסדנת "פשוט לגעת" בהנחיית ניר אסתרמן. מגע בסיסי, אינטואיטיבי, אינסטינקטיבי, מחבק ומחמם. מגע טהור, של אהבה ושל נתינה הדדית. אסתרמן הוא מדריך בשיטת גרינברג שבחמש השנים האחרונות מעביר תהליכי התפתחות אישית והעצמה באמצעות מגע.
המהות של עבודתו, היא ללמד איך להפסיק להגיב להווה מתוך דברים שקרו לנו בעבר והתקבעו ללא שינוי בגוף שלנו. "עבורי מגע הוא שפה שלמה שאינה מילולית" מסביר אסתרמן. "מגע הוא רובד שלם של תקשורת שחשוב לא פחות ולפעמים אף יותר מתקשורת מילולית". תינוקות זוכים למגע רב, ילדים פחות. ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו זוכים לפחות ופחות מגע, ובפרט בחברה שבה מגע מעורר לעתים קרובות קונוטציות מיניות.
"תמיד כשאני מגיע למקום שבו אני רואה את העובדים נוגעים זה בזה תוך כדי עבודה, אני יכול להירגע בידיעה שהאווירה במקום טובה", מוסיף אסתרמן. "אותו הדבר נכון גם למשפחה. כשאני רואה משפחה חמה שבה אנשים נוגעים אחד בשני תוך כדי שיחה, מחזיקים ידיים, מתחבקים, מעסים זה את זה, ברור לי שהקשרים בתוך המשפחה טובים יותר".
ילדים שגדלים בבית שבו ההורים נוגעים זה בזה בחופשיות ומתוך ביטחון, ושזוכים להרבה מגע, גדלים עם יותר ביטחון עצמי ונינוחות עם אנשים אחרים". בתחילת הסדנה ישבנו פזורים ברחבי החדר, כעשרים נשים וגברים. מיתוס נפוץ הוא שלגעת צריך ללמוד, או שיש אנשים שיש להם את זה ואנשים שאין להם את זה. אבל כבר בהקדמה לסדנה, רמת המתח והחרדה ירדו בהדרגה, ככל שאסתרמן הסביר שוב ושוב שמגע הוא צורך בסיסי של בני אדם ושאר בעלי חיים מפותחים.
"כולנו למעשה יודעים לגעת, זה לא משהו שצריך ללמוד. זה דבר שטבוע בנו, וכל מה שנשאר הוא להנות מכל יותר ולהרגיש את עצמנו ואת הקרובים לנו דרך המגע. "כל אחד יודע לגעת, גם מי שחושב שאין לו את זה", הוא הדגיש. מהר מאוד התחלקנו לזוגות ברחבי החדר כשחלק מהזוגות כבר הגיעו ביחד מהבית. כל אחד או אחת נשכב בתורו על הרצפה בתנוחה הנוחה לו, והתמסר למגע מחמם, תומך ומרגיע.
הרגשתי איך לאט לאט אני מצליחה להרפות את הגוף ולאפשר לעצמי ליהנות. הגוף שלי דיבר מעצמו והוביל את השותף שלי לגעת בדיוק במקום בו נזקקתי למגע, מבלי שאצטרך לומר אפילו מילה. הצוואר התפוס שלי, הכתפיים והשכמות קיבלו עיסוי עמוק. הראש שלי והשיער נהנו מליטופים עדינים, הרגליים שלי זכו לתשומת לב. הגוף שלי התענג מכל רגע ורגע. שקעתי כל כולי בתוך המזרן, סומכת על בן הזוג שאיתי שהוא יידע בדיוק היכן לגעת בי. מיד אחר כך יכולתי לסמוך על עצמי ולהעניק באהבה מגע פשוט לשותף שלי. פשוט כי אני יכולה לגעת.
סדנת "פשוט לגעת" היא סדנת מגע פשוטה ועמוקה, שמלמדת איך לדעת במישהו אחר כמו שהוא רוצה שיגעו בו, במקום ובעוצמה שמתאימה לו. זוהי סדנה שמגלה לנו לא מעט על עצמנו ומתאימה לכל מי שרוצה ליצור ולחיות בקרבה רבה יותר לאנשים המקיפים אותו. הסדנאות מתקיימות בקבוצות של 14-30 איש, לא חייבים להיות בני זוג.