מי אני
הסיפור שלי
פשוט לגעת
פעילות חברתית
האירועים וההחלטות שעיצבו את המדריך שאני
סיפור חייו של אדם עשיר בצמתים, החלטות והתנסויות משמעותיות. מסיפור זה ניתן ללמוד רבות על אופי האדם, התובנות שלו והגישה שלו לחיים. הדרך שעשה מורה דרך, מדריך או מטפל כדי להיות איש המקצוע שהוא, עשויה ללמד רבות גם על חוויית התהליך שנעבור איתו.
במידה והמדריך התמודד עם נושאים מסוימים באופן מעמיק, הרי שהיכולת שלו להוביל אנשים בתהליכים דומים גבוהה יותר. (עוד על בחירת מטפל).
ההתמודדות שלי עם מחלת הסרטן
נקודת המפנה הגדולה בחיי הייתה בגיל 22. לאחר שירות צבאי כחובש וחוג"ד בחייל הנדסה קרבית, התחלתי את לימודי התואר הראשון במדעי המחשב וביולוגיה (ביו-אינפורמטיקה) באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. ביום בהיר של אפריל, גיליתי שבגופי התפתח סרטן.
עברתי תקופה מורכבת וקשה של טיפולים כימותרפיים ובמקביל המשכתי את הלימודים וסיימתי אותם בזמן ועם ממוצע גבוה . המשכתי להיות זה שתומך ומייעץ לחברים, ותמיד, אבל תמיד חזק. החוזק הזה ליווה אותי במשך כל הלימודים וגם לאחריהם. בזכותו הצלחתי להתמודד עם התקופה הקשה בחיי. אך אותו החוזק גבה מחיר כבד. בשם החוזק התעלמתי מהפחד, מהכאב ומהבדידות שהרגשתי. התעלמתי מהחולשה ומתחושת החולי וחוסר האונים.
ככל שעבר הזמן, ההתעלמות הזו גבתה מחיר כבד יותר. שמחת החיים שלי הפכה לאיטה לאדישות, הרגשתי שאני רחוק מעצמי ומאנשים אחרים. בנוסף (ואת זאת גיליתי רק מאוחר יותר) תחושת המחלה שאותה לא רציתי להרגיש נשארה ברקע כל הזמן.
במצב זה נסעתי לטיול במזרח לחצי שנה, בעיקר בהודו. ללא ביקור באשראמים או התנסויות מרעישות ופורצות דרך, למדתי להיות יותר בשקט עם עצמי. בהודו הרחוקה גם פגשתי לראשונה את שיטת גרינברג הישראלית.כשחזרתי לארץ התחלתי תהליך ראשון בשיטה. כמעט מיד הרגשתי שהגעתי הביתה. שמצאתי מקום שבו אני יכול להרגיש, כאב, פחד ועצב ושמחה ושקט, גם אם אני לא יודע בדיוק מה אני מרגיש.
התחלתי ללמוד את השיטה והמשכתי לעבור בה תהליכים של העצמה אישית, של ניקוי תגובות שונות שהשתרשו בי מאז המחלה וגם לפניה. אחת התגליות המרעישות היתה שבעצם, בגלל שלא הרשיתי לעצמי לפחד באמת, אני עדיין מפחד כל הזמן מלהיות חולה – אני מרגיש כל הזמן קצת חולה.
התובנה הזו הביאה אותי לתהליך עמוק וקסום של נגיעה בפחד המוות ששכן בגוף שלי. בשלב זה בתהליך שלי הייתי מוכן באמת לפחד ולעכל את התחושות שלא הייתי מסוגל לעכל מספר שנים קודם לכן. התוצאה היא שהיום לא רק שאני לא חולה, אני לא מרגיש חולה ולא מאבד אנרגיה בפחד מחזרה של המחלה. אני יודע היום שהגוף שלי עיכל את הסרטן. אני בריא.
בהמשך עברתי תהליכים נוספים, בנושאים של גבולות, כעס, זוגיות ועוד. תהליכים שאפשרו לי להתחבר יותר לעצמי, לגוף שלי, לרצון שלי ולעוצמות שלי ולפנות מקום בתוכי לפגוש בת זוג אמיתית לחיים.
מתוך החוויות האישיות וההתפתחותיות האלו, למדתי לגעת בפחדים עמוקים ובחוויות מורכבות בביטחון ובפשטות.
מי אני
הסיפור שלי
פשוט לגעת
פעילות חברתית