במאמר זה ניסיתי לכלול המלצות שנראה לי שזוכות להסכמה רחבה ולהרחיב מעט על ההיגיון שמאחוריהן. חשוב לזכור שאלו ההמלצות שאני סבור שהן חשובות. עליכם מוטלת המשימה ליישם את כולם או חלקם באופן שנראה לכם המתאים ביותר עבורכם.מטפלים שונים יתנו דגשים שונים ולעתים סותרים לתהליך בחירת המטפל.
ישנו שפע של שיטות טיפול והתפתחות. במאמר זה אשתמש במלה מטפל לתאר מטפלים, מדריכים, מאפשרים, מאמנים, מסייעים, מגשרים וכו' כיוון שאני סבור שההמלצות הכתובות כאן תקפות לכולם.
1. המלצות ועדויות : כל פגישה עם אדם חדש שאיתו אנו רוצים לכונן מערכת יחסים כלשהי, בפרט מערכת יחסים טיפולית, מכילה יסוד משמעותי של אי ודאות ומציפה חששות שונים באשר למהימנות, ניסיון ואף האתיקה של המטפל. מטפל שממליצים עליו בחום הוא מטפל שהצליח לעזור לפחות למספר אנשים באופן משמעותי דיו כדי שהם ימליצו עליו מכל הלב.המלצות ועדויות מסייעות ליצור הכרות מוקדמת וחיובית עם אותם מטפלים הראויים לכך (לדעת הממליצים) ועל ידי כך להקטין משמעותית את החששות העלולים לגרום לנו לדחות את תחילת התהליך. בדרך כלל, עדיף לא להסתפק בהמלצה בודדת אלא לחפש המלצות נוספות. זה לגיטימי לבקש לפנות (בהסכמה מראש כמובן) לקליינטים מהעבר של אותו המטפל ולשאול אותם אם הם ממליצים על המטפל ומדוע. בכל מקרה כדאי לבדוק באינטרנט אם ישנן עדויות (חיוביות או שליליות) על המטפל המדובר.בקבלת המלצה, יש לקחת בחשבון את אופי נותן המלצה וההבדלים ביניכם. ייתכן מטפל שיהיה מתאים בדיוק לחבר שלי אך אני לא אתחבר אליו כלל. כדאי לשאול את הממליץ שאלות שיבהירו מדוע הוא חושב שהמטפל הוא טוב גם עבורי.
2. כימיה אישית:כימיה אישית בינך לבין המטפל היא אחת המפתחות המרכזיים הנדרשים לקיום תהליך משמעותי. רצוי שכבר בפגישה הראשונה ובכל מקרה תוך מספר קטן של פגישות יהיה ברור לך שהמטפל מבין אותך, שבאמת אכפת לו ממך כאדם ולא רק מהבעיה שלך, שהוא מהווה דמות חיובית בחיים שלך.
אין כוונתי שהמטפל צריך להיות חבר שלך, שהוא יהיה חבר שלך או שהוא רוצה להיות חבר שלך. התפקיד שלו הוא להעביר תהליך של ריפוי ו/או התפתחות.
כשקיימת כימיה אישית כזו, הנכונות שלך להתמסר לתהליך גדולה משמעותית ובהתאם לכך גם הרווחים וההישגים שלך. כימיה אישית משמעותית יכולה לפצות על אי התאמות רבות אחרות.
3. אמפתיה והכלהאחת היכולות החשובות ביותר למטפל היא אמפתיה. היכולת להרגיש ללא מלים את הרגשות שלך. התחושה והידיעה שמישהו באמת מסוגל לראות אותך היא צורך בסיסי של כל אדם.
ככל שהמטפל התנסה והתמודד עם יותר נושאים, כך הוא יוכל לא רק להרגיש את מה שעובר עליך אלא גם להכיל את אותן התחושות וללמד אותך להכיל ולהתמודד איתן גם כן.
4. כימיה עם שיטת הטיפול:שיטות טיפול והתפתחות שונות זו מזו בטכניקות, בגישה, בפילוסופיה ובתיאוריה שלהן.בבחירת מטפל, כדאי לוודא שקיים חיבור גם לשיטה. שהפילוסופיה הבסיסית שלה נראית לי נכונה או לפחות שווה בדיקה, שהעקרונות שלה נראים לי הגיוניים ולו במקצת.
לא צריך להאמין בשיטה מסוימת או בכל העקרונות שלה אלא לראות שאני מרגיש בנוח לפחות עם חלק מהשיטה כדי שנוכל לתת לה סיכוי אמיתי.כדאי לבדוק עם עצמנו איזה מאפיינים כלליים אנחנו מחפשים ולבחור שיטות שמתאימות להן. ייתכן שיהיו שיטות שמספר אפשרויות יתאימו להם.

 
מאפיינים טיפוסיים עשויים להיות:

– אמצעי הטיפול – שיחה, מגע, אומנות, אנרגיות, תנועה…- עומק הטיפול – שינוי נקודתי או שינוי עמוק ויסודי- משך הזמן הנכון עבורי – בהתאמה לעומק הטיפול, תהליך עמוק דורש זמן רב יותר- פסיביות/אקטיביות – האם אני מטופל פסיבי שהמטפל עושה עבורי את העבודה או שאני רוצה להיות משתתף אקטיבי (מה מידת האחריות הנדרשת ממני)- כלים – האם הטיפול נותן כלים ארוכי טווח- רמת הרכות – האם אני מעוניין בטיפול רך והדרגתי או בטיפול שנכנס ישר לאזורים הבעייתיים

5. אמון:בכל תהליך שמעורבים בו אספקטים נפשיים ורגשיים, לא ניתן להדגיש מספיק את חשיבות האמון. בהעדר אמון אין כימיה אישית ושום המלצה טובה ככל שתהיה לא תסייע.
אמון מאפשר לוותר על שליטה, להרפות מעט, לתת למטפל להוביל את התהליך באופן שנכון לך.אמון מאפשר להסכים לגעת גם במקומות כואבים ומפחידים.אמון נדרש כדי להתחיל להוריד את המגננות הקבועות שמנסות למנוע כל שינוי.
תמיד אזכור את התחושה שהרגשתי בפגישה עם המדריך הראשון שלי. כבר בפגישה הראשונה ידעתי שמצאתי מישהו שאני יכול לסמוך עליו. זו הייתה תחושה משחררת, קצת מביכה, תחושה נעימה ובעיקר תחושה של ביטחון.
תחושת אמון היא אינדיקציה מצוינת להתאמת המטפל לנו.
כאשר אמון הוא הנושא שרוצים לעבוד עליו בתהליך, יש לקחת בחשבון שייקח זמן רב יותר ליצור אותו וניתן להסתפק בתחושה ש"אולי אני אצליח לסמוך עליו" כאינדיקציה ראשונית ולבדוק שוב את התחושה בפגישות הבאות.
6. בהירות לגבי מטרות:מטפל טוב יסכם אתכם בתחילת התהליך את מטרות התהליך, לפחות לטווח הקצר והבינוני. ייתכן שמטרות אלו ישתנו, בהסכמה משותפת, אולם בתחילת הדרך המטפל צריך להיות מסוגל להגדיר את המטרות שירגישו לכם נכונות.
המטפל צריך לומר תוך כמה זמן בערך הוא מצפה לראות התחלת שינוי. שינוי מלא עשוי לקחת זמן רב שאינו ידוע מראש אך שינוי כלשהו חייב להתרחש תוך זמן מקסימאלי כלשהו.
אם בתוך מספר מפגשים אתם מרגישים שאין שינוי כלשהו, שאתם לא מודעים יותר לנושא שברצונכם לשנות, ושאין שינוי משמעותי בתחושה הפיזית או הרגשית לגביו, דברו על כך עם המטפל שלכם.
המטרות צריכות להיות ברות השגה. אי אפשר להבטיח 100% הצלחה. אפשר להבטיח לעשות את המקסימום.
7. שקיפות:לא להתבייש לשאול כל שאלה. מטפל מקצועי ירגיש בנוח לענות עליהן כמיטב יכולתו ויגרום לכם להרגיש נוח לשאול את השאלות.
שאלות שחשוב לשאול הן:- האם יש לך ביטוח מקצועי- האם אתה בתהליך ו/או בלימודי המשך- מה הסיכוי להצליח במטרות שלנו ותוך כמה זמן- במה אתה חושב ששיטות אחרות יכולות לסייע- כמה שנים אתה מטפל- האם אתה ממליץ על מטפלים אחרים, באיזה מצבים- מה הניסיון שלך בנושא המסוים שעליו אנחנו עובדים- וכל שאלה אחרת שחשובה לי…
 
לסיכום, ניתן לכתוב עוד רבות על נושא ההתאמה בין הקליינט למטפל.  הנושאים שפורטו במאמר זה מכסים לדעתי את רוב הנקודות החשובות.
המסר העיקרי הוא תמיד להקשיב לתחושת הבטן, לא לחשוש לשאול ולא להתפשר על איכות הטיפול שלך.
בברכת תהליך מוצלח
ניר