לכתבות נוספות

תמליל הכתבה (חלקי)

הכאב הזה (תמלול חלקי)

עלינו ללמוד לאהוב את הכאב אומר ניר אסתרמן (M.Sc), מדריך בשיטת גרינברג ומפתח הקורס "הגוף מדבר" – שינוי דרך הקשבה לגוף ולמסריו. "כאב הוא קודם כל מסר מהגוף שנועד לתפוס את תשומת הלב שלנו. הכאב תובע מאיתנו להבין שאנחנו עושים משהו שאינו נכון לגוף שלנו.

בפועל, אנחנו רגילים להתעלם מהמסר של הכאב. אפשר לבחור להתעלם מכאב קל, ואפשר לבחור לטשטש כאבים חזקים יותר באמצעות תרופות. לעתים קרובות, אנחנו מקהים את עצמת הכאב על ידי כיווץ האזורים הכואבים. בכך אנחנו מייצרים למעשה מעגל קסמים, כיוון שהכיווץ מקהה את הכאב רק בטווח המיידי, אך בהמשך מחמיר את הלחץ. באותו האזור, מה שמביא לכאב גדול יותר בעתיד.

בכל פעם שאנחנו מתעלמים מהכאב, אנחנו אוטמים את האוזניים למסר של הגוף. הגוף בתורו, אינו מוותר ומגביר את הווליום, את עצמת הכאב, עד שכבר אי אפשר להתעלם ממנו. לצערי, לעתים אנחנו מתרצים ומקשיבים לו, רק לאחר שנוצר נזק גדול או בלתי הפיך.

זה מה שקורה לעתים קרובות במצבים של פריצת דיסק למשל. כדי להתגבר על הכאב ואי הנוחות, ומתוך שאיפה להימנע מתנועה שתגביר את הכאב, אנחנ ומכווצים את שרירי הגב סביב מוקד הכאב. בהתחלה אנחנו חשים הקלה מסוימת, אבל הכיווץ מגביר את הלחץ על החוליות סביב הדיסק ובסופו של דבר הוא נלחץ ופורץ עוד יותר החוצה. אנחנו נוהגים כך באופן אוטומטי, לא מודע. כדי להקשיב לכאב, עלינו ללמוד לאפשר לו להיות נוכח, להכיל אותו, ולקבל אותו כמורה דרך. כשאנחנו מקשיבים לכאב ומסבים אליו את תשומת הלב שלנו, הוא נחלש ואפילו מפסיק".

אסתרמן אומר כי במקרים רבים הכאב הפיזי הוא הסימפטום המתעורר על רקע דפוס רגשי. "שוב ושוב אני רואה בקליניקה כיצד אנשים מכווצים את הגוף שלהם מבלי משים כדי לעצור כעס, להיות נחמדים, לשלוט ברגשות שלהם או למנוע מפחדים וחרדות להציף אותם. הם מגיעים לתהליך לא בגלל הסיבות הרגשיות, אלא כיוון שהם סובלים מכאבי ראש, מכאבי גב, מכאבי בטן ומעצירות, מדלקות גידים בעקבות לחץ וכדומה. באופן עקבי, כשהם מתחילים להקשיב לכאב כמורה, הם מגלים את הסיבות הרגשיות שמאחוריו ולומדים להכיל את הרגשות האלו. אז הכאבים מפסיקים".

שלושה שלבים להתמודדות עם כאב:
1. לזהות את המקור הרגשי לכאב.
לכאבים חוזרים יש סיבה – ולעתים קרובות היא רגשית. כדאי לשים לב לזמנים שבהם הכאב מופיע או מתגבר, ולשים לב, האם קרה משהו בסמיכות להופעת הכאב?.
האם הכאב התגבר בעקבות אירוע מעליב, מלחיץ או מכעיס? האם הוא תמיד מגיע לאחר תקשורת עם אדם מסוים ואולי בשעה מסוימת ביום? הטריגר לכאב הוא בדרך כלל רגש או חוויה שאנחנו לא מצליחים להכיל, ולכן מנסים לסגור אותה. במקרים כאלו, בעקבות הסגירה, מופיע או מתגבר הכאב. דרך הכאב, הגוף שלנו אומר לנו שדרך ההתמודדות הזו לא נכונה לנו יותר. כדאי לנשום אל תוך הרגש או החוויה, לאפשר אותם, להרפות ובכך להרחיב את הגוף מבפנים כדי שיכיל אותם יותר בקלות. כשלומדים כיצד להכיל את הרגשות ואת החוויות הללו בצורה טובה יותר, ניתן להימנע מכאבים מיותרים.

2. להעניק לכאב תשומת לב.
הכאב הוא קריאה לתשומת הלב שלנו.
כשאנחנו סובלים מכאב, במקום להתגבר עליו, כדאי לעצור לרגע, לנשום לכיוונו, לדמיין ולהרגיש את הנשימה נכנסת אל תוך הכאב. להסכים להרגיש את הכאב הזה שקיים כרגע בגוף שלנו. לתת לכל שאיפה להיכנס אל תוך הכאב ולמלא אותו בתשומת הלב שלנו, ובכל נשיפה, להרפות את האזור הכואב. להמשיך לעשות זאת לפחות למשך דקה או שתיים.
רצוי להפנות את תשומת הלב גם לכיווץ ולהחזקה שמסביב לכאב, ולנשום גם אליהם, מה שיאפשר לכאב להשתחרר באופן מלא יותר.

3. להתמקד בכאב
האוטומט מורה לטשטש את הכאב אך ההתמקדות בו תביא לשינוי.
מה הצורה של הכאב?, האורך? הרוחב? הגובה? מה המשקל שלו? הצבע? המרקם? הטמפרטורה? מאיזה חומר הוא עשוי? האם הוא נקודתי או מקרין? עמום או חד? האם הוא פועם או יציב? …
את התיאור של הכאב יש לעשות בשקט, מתוך הרפיה ונשימה שלווה. בסוף התיאור, לנשום לתוך הכאב מספר נשימות ולהרפות.
לאחר מספר נשימות כאלו, לחזור ולתאר את הכאב, כאילו לא ענינו על השאלות האלו קודם. כמעט תמיד, התיאור יהיה מעט שונה – כי הכאב כבר קיבל תשומת לב ולכן התחיל להשתנות. חזרה על תיאור ונשימה 4-6 פעמים, בקצב רגוע ואיטי יכולה להביא להקלה משמעותית בכאב, ואף להפסקתו.

לכתבות נוספות