לכתבות נוספות

תקשיבו לעצמכם

הגוף שלנו מדבר כל הזמן, אלינו וגם למי שסביבנו. השאלה היא האם אנחנו מקשיבים לו? ניר אסתרמן מאמין שאפשר וכדאי להקשיב. ברוח זו הוא מטפל באנשים בקליניקה שלו בכרכור, בגישה שפיתח, "ניר אסתרמן – הגוף מדבר".

אסתרמן, בן 38, נשוי לדנה, אב לתמר ורוני. הוא רפלקסולוג בכיר, בעל תואר ראשון בביואינפורמטיקה ותואר שני בהוראת המדעים. לפני 12 שנים, במקביל ללימודי התואר השני, למד את שיטת גרינברג, שהביאה אותו לפתח את גישת הגוף מדבר.

"הגעתי לשיטת גרינברג במטרה לעבוד על נושא הזוגיות בחיי", הוא מספר. "זיהיתי אצלי באופן שכלתני דפוס שבו הייתי יוצא עם מישהי חודש-חודשיים ואז הייתי נפרד, או חותך או מסתגר וגורם לפרידה. לא הבנתי מה קורה שם. בתוך התהליך בשיטת גרינברג, זיהיתי שבכל פעם שאני חווה פחד אני פשוט נעלם, משנה קצב, בורח מהפחד לעשייה או לעייפות.

בחזרה אל הסרטן

פריצת הדרך קרתה כאשר שמתי לב שכשמגיע הפחד, הגוף שלי חווה אותו כמו משהו שקשור למוות, פחד מוות. אז נפל לי האסימון, כשחיברתי בין הסרטן שבו חליתי וממנו החלמתי בגיל 22 להתמודדות עם הפחד. הבנתי שכשעברתי את התקופה של הסרטן הייתי הכי חזק ו'בסדר', התקדמתי בלימודים, תמכתי בחברים והתעלמתי מכל החלק הרגשי של מצבי. ניסיתי לדלג מעל כל התחושות והרגשות שלי: "זה קרה, הלאה". אבל הגוף זוכר הכול, ודווקא בגלל שניסיתי להתעלם מהפחד, הוא נשאר. לא אפשרתי לו לצאת ממני, לעבור עיבוד ועיכול. בדיעבד אני מבין שזה הפך אותי לפחות גברי, יותר חלש, לא מחובר לעצמי ולרצונות שלי.

בתהליך ה"החלמה הרגשית" שלי חזרתי לחוויות המחלה שלי, שהיו בהחלט לא נעימות אבל לא תויגו אצלי כטראומטיות, אלא כחוויות שהיה צריך לעבור אותן. הגוף הרגשי לא היה בתמונה. התחלתי לעבוד ולהרגיש מה שלא הרגשתי שנים. היו שבועיים שבהם הרגשתי כמו אחרי כימותרפיה, חיוור, חלש, רגיש לשמש, חסר תיאבון… ואז התחלתי להיות יותר חזק, וזה השפיע גם על הזוגיות. עברתי תהליך משמעותי של החלמה רגשית. בזה אני עוסק היום. אני ורבים אחרים עברנו תקופה קשה, שרדנו אותה, חלקנו יותר טוב וחלקנו פחות, היינו בטוחים שהתגברנו, אבל נשארו בנו משקעים. וחשוב לנקות אותם"

איך ניתן להקשיב לגוף?

"הגוף מדבר אלינו כל הזמן, השאלה מה אנחנו עושים עם זה. יכולה להיות לנו, למשל, חוויה בגוף שקשורה למערכות יחסים. נניח שאדם מסתובב עם תחושה שהוא צריך להכיל מאוד את בת הזוג שלו, לשמור עליה, לתמוך בה. כל אלה דברים יפים וראויים, אבל אם הוא לא יכול לכעוס עליה כי זה יפגע בה, לא יכול להגיד לה מה הוא רוצה כי זה לא יתאים לה – הוא לא מסוגל לשמור על הגבולות שלו. בחיים, בנות הזוג שלו לא תמיד יהיו נעימות, כי הן אנושיות, והוא לא יהיה מסוגל לכעוס גם כשיהיה נכון לכעוס, כי משהו חצה את הגבול שלו. ואז משהו בקשר לא יעבוד לאורך זמן. במישור הגופני, זה אומר שהוא לא שם לב שבכל פעם שבת הזוג שלו כועסת הוא מתקשח בפנים, נבהל, הנשימה נהיית עצורה, בית החזה מתכווץ. הוא נכנס למצב של מצוקה ולא מודע לכך. הוא שם לב רק לזה שהוא רוצה להרגיע אותה.

כשאני עובד איתו, אני משלב טיפול במגע, אבחון דרך כפות רגליים, שיחה והקשבה לחוויות שמוחזקות בגוף. לדוגמא, הנשימה שלו תהיה מאוד קטנה והחזה שלו יהיה מוחזק ומוגבל, ובד"כ יהיו סימפטומים כמו כאבי כתפיים, כאבי גב, עייפות, אולי  אפילו אסטמה. בשלב מסוים נגלה שהכעס למעשה שמור בבטן שלו. ואז נעבוד על הבטן  במגע, והמטופל ישים לב שברגע שבת זוגו לא מרוצה הוא מתקשח, מכווץ  גם את הבטן וגם את החזה ולמעשה נתקע וכמעט מפסיק לנשום. דרך המגע ותשומת הלב לגוף הוא יוכל לבחור אחרת, כי משהו בגוף שלו יתחיל להשתחרר. כשהגוף מכווץ יש מעט אפשרויות פעולה, כשהגוף נפתח זה הרבה יותר חופשי. במרחב הבטוח של הטיפול, הוא ילמד להרגיש את הכעס ולתת לו מקום, לכבד גם את הצרכים שלו. כשניכנס לרובד עמוק יותר, נשים לב גם לזה שכשבת הזוג כועסת, הוא פוחד שהיא תעזוב אותו. זו חוויה מהילדות שחקוקה אצלו בגוף . נלמד לאפשר בגוף את חוויית הנטישה כדי שתפסיק לאיים עליו. ההתנהגות הקיימת נועדה למנוע חוויה חוזרת של נטישה, אך למעשה היא דווקא מנציחה אותה."

לא רק לדבר

אסתרמן מסביר על ההבדל שבין גישתו לבין טיפול פסיכולוגי: "יש אנשים שמגיעים אלי אחרי שהיו בטיפול פסיכולוגי במשך כמה שנים. והם עשו עבודה טובה, והם דיברו על הכול, אבל לא חוו בתוכם את הכול כיוון הם לא שמו לב מה קורה בגוף לעומק. כשהם מסכימים לגעת בחוויה הגופנית, לשים לב למה קורה בתוך הגוף שלהם ולתת לזה מקום, השינויים מאוד דרמטיים ומהירים. אנשים לפעמים ממש חוזרים לחיים, הצבע חוזר ללחיים, כאבים מפסיקים, דפוסים  רגשיים-התנהגותיים-גופניים, שהם לפעמים בני עשרות שנים, משתנים."

מה ההבדל בין שיטתך לבין שיטת גרינברג, או שיטת ההתמקדות?

"למיטב ידיעתי התמקדות היא ללא מגע. זו שיטה נהדרת שבה עובדים עם תחושות ורגשות גופניים, ויש הרבה נקודות השקה בינינו… הבדל חשוב הוא שבהתמקדות עובדים עם מה שעולה מתוך הגוף, בעוד שאני עובד גם עם מה שעולה מהגוף, וגם עם מה שמוחזק בתוך הגוף. המגע וההקשבה האקטיבית לגוף מאפשרים להרחיב את תשומת הלב למתקיים בתוכנו. הצורך להגדיל את תשומת הלב לגוף חשוב במיוחד בעבודה עם חוויות קשות במיוחד – אלימות, מיניות, חרדה עמוקה – אלה נושאים המוחזקים בין השאר ברגליים ובאגן, אזורים שכמעט לא מתייחסים אליהם בתרבות שלנו כשהם לא כואבים. כשנוגעים פיזית ומעירים את האזורים האלה, ניתן להתייחס לרבדים העמוקים ביותר של החוויות הללו.

אסתרמן אומר כי שיטת גרינברג מהווה בסיס לעבודה שלי ולגישת הגוף מדבר." הדיוק הנוסף שאני מביא  הוא בהקשבה מאוד עמוקה לגוף, היכולת לחוות את גוף המטופל ברזולוציות מאוד עמוקות. כך ניתן לדעת לא רק מה המטופל מרגיש אלא גם אילו חוויות ותחושות מוחזקות בגופו סביב נושא מסוים ובאיזה אופן הדבר משפיע על חייו. ניתן לחוש זאת לפעמים גם ללא מגע בגוף. אני מלמד מטפלים, מנחים ומאמנים בסדנאות איך להקשיב לגוף באופן הזה, בצורה מדויקת, מכבדת ועמוקה."

תן דוגמה

"עבדתי עם אישה שהתלוננה על כאבים בגב העליון ועייפות. כשתשאלתי אותה מילולית היא אמרה שזה קשור למשהו בעבודה שמלחיץ אותה. כשהקשבתי לגוף שלה, יכולתי לזהות שהמתח הזה קיים שם כבר מגיל צעיר, ושהתחושה בבסיס המתח היא של חוסר אונים מאוד גדול. כשהעמקתי לתוך התחושה, נהיה ברור שבגוף שלה היא חשה שהבית מתפרק. היא מיד חיברה את התחושה לגירושים של הוריה שקרו כשהייתה ילדה קטנה. כשנגענו בנקודה הזו, היא התחילה לבכות בכי עמוק ומשחרר וזה היה בסיס לתהליך ששינה את חייה. קודם כל ביחס שלה לעצמה, וגם בתחום התעסוקתי ועם בן הזוג והילדים שלה."

הרקע האישי

אסתרמן מספר שהרקע האישי שלו תורם לעבודתו: "עם הסרטן עברתי סוג של טראומה. אני עובד עם אנשים שעברו אירועים מאוד קשים. מהניסיון שלי וגם של מטפלים אחרים, מי שלא עבר בתהום שלו ויכל לה, מוגבל ביכולת להיכנס איתך לעומק המלא ולחצות בשלום את התהום אל ההחלמה שבצידה השני… סיכוי טוב שמשהו בגוף שלך לא יסמוך על המטפל הזה והתהליך עלול לא יגיע לעומק הנדרש.

גוף-נפש

גישת האמבודימנט

אסתרמן מקפיד להתעדכן ולהתפתח מקצועית. הוא מספר ש"בשנה האחרונה נחשפתי לתחום האמבודימנט – איך אנחנו בגוף מבחינת ההליכה, הנשימה, היציבה, התנועתיות, הנוכחות שלנו ועוד. אני מביא לארץ מורים בתחום הזה. במאי הקרוב אני נוסע ללמד במוסקבה במסגרת קורס אמבודימנט כמטפל גוף נפש. בנוסף, אביא הקיץ לארץ את פול לינדן (PhD), חגורה שחורה דאן 6 באייקידו, מורה ומטפל בגישת האמבודימנט. פול הוא יהודי אמריקאי, שילמד אותנו איך עושים שלום דרך הגוף, גם עם אויבים חיצוניים כמו יהודים מול פלשתינאים וגם עם אנשים שעברו טראומות גופניות ונפשיות. אשמח ליצור קשר עם עובדי סיוע בעמותות כדי להעביר את הידע של לינדן לכמה שיותר אנשים בארץ."

יצירת קשר

ניתן ליצור קשר עם ניר אסתרמן באתר  www.nirest.co.il או בדף הפייסבוק www.facebook.com/nirest.co.il ובנייד 052-8551454.

5 דברים שלא ידעתם על ניר אסתרמן

הוא גר בפרדס חנה כחצי שנה.

הוא מטפל במגע כתחביב מגיל 14.

הוא פגש את אשתו במדבר ולקח לה יומיים להשתכנע שהוא הנכון בשבילה.

יש לו שני צבעים בעין ימין, ירוק וחום.

פעם בשנה הוא עושה משהו התנדבותי משמעותי.

כתבה נירית שפאץ

nirits@omer_media.co.il

בתמונות: ניר אסתרמן

צילומים: ענבלכהן חמו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *